את הציור של “הסיפון” ניתן להעשיר על ידי רכיבים מסוגי עץ שונים, מסגרות או קרשים עם ציורים מוטבעים מסוגי עץ שונים. אפשר גם לעשות חיקוי של לוח אחיד באמצעות שילוב של ורידים אחדים בין שורות הפרקט. ישנם גם סוגים מסובכים ומעניינים יותר של עיצוב פרקט בתבנית “סיפון”. דוגמה אחת בולטת היא “סיפון רדיאלי”. הפרקט, שהונח בתבנית סיפון, מתרכז סביב נקודת פוקוס מסוימת, לדוגמה, מרכז החדר, שמתחלק לפי גזרות. בגבולות הגזרה הפרקט מנוסר בזווית ובתוך הגזרה – מונח בתבנית “סיפון” רגילה.

כדי שה-”סיפון” לא ייראה חד-גוני הייתי מציע להשתמש בפרקט מסוג מעורב (ניסור טנגסאלי וטנגסאלי-רדיאלי).

ברוסיה רצפות העץ נכנסו לעיצוב החדרים יחסית לא מזמן. במאה ה-15 ציפוי הרצפה נעשה בעיקר באמצעות קרשים מנוסרים מסוגי עץ רכים כמו אשוח או אורן. החל מהמאה ה-16 החלו להופיע גם רצפות מקרשי אלון שהונחו בתבנית שנקראה (ונקראית עד היום) “אשוח”. רצפות הקישוט הראשונות הללו, שנמצאו רק בבתי עשירים היו האבות העתיקים של הפרקט.

המילה פרקט כשלעצמה, מקורה במילה הצפרתית Parquet. מצרפת הגיעה האופנה לפרקט מגן ופרקט מוזאיקה שהיה בשימוש רחב בעיצוב פנים של ארמונות החל בערך מימיו של פטר ה-1.

הייתה גם שיטת הנחה ייחודית – ברוק רוסי. סוגי העץ העיקריים בהם השתמשו היו עצים מקומיים (ולכן גם זולים יותר) כמו תרזה, אגוז, אורן, ארזית, אדר, אלון, אשור, מילה, בוקיצה, עץ אגס, אלמון, ערער וקרנית. סוגים אקזוטיים יותר היו סוגי עץ יקרים מיובאים כמו הובנה (עץ שחור), סיסם סגול, עץ אלגום או עץ לימון, עץ אדום, עץ זית – צהבהב, עץ ברזל, דולב, ברוש לבן ואדום, עץ טויאה, עץ תאשור, עץ תות ורבים אחרים. מגוון כזה רחב של צבעי עץ אפשר ליצור עיטורים אמנותיים בעלי הוד ופאר. רצפות הפרקט של ארמונות סנט-פטרבורג והעיירות מסביב עדיין נחשבות להישג האמנותי הגדול ביותר בתחום.

הפרקט התעשייתי החל להתפרסם בסביבות המחצית השנייה של המאה ה-19. כך, בסנט-פטרבורג היה 3 מפעלים שלמים שעסקו בהכנת פרקט. במוסקבה – שמונה מפעלים. כמות המפעלים גדלה עם הזמן וגם האזורים שבהם היו מפעלים שכאלו התרחבו. בשנת 1914 הפרקט ברוסיה הוכן כבר באחד מ-85 מפעלים. זמן זה נחשב לתחילת השימוש בפרקט בבניית מגורים.

לצערנו, כמעט ולא קיימת אפשרות להשתמש ברצפה מחוממת בשילוב עם פרקט טבעי. אבל החיסרון הזה של העץ מפוצה על ידי התכונה החיובית ביותר שלו – הולכת חום נמוכה מאוד. נמנה את הסיבות שבגללן הפרקט לא תואם ובכלל גם לא דורש רצפה מחוממת.

עץ – חומר חי, דבר שכמובן מעניק לו יתרון מסוים, אבל גם מגדיר אותו כחומר שמגיב מהר מאוד לשינויים בסביבה, לתנודות בלחות או בטמפרטורה. לכן רצפות פרקט תואמות סביבה קבועה עם לחות וטמפרטורה שאינן משתנות בהרבה. ברור שרצפות מחוממות יפסלו תנאי זה. בתוך השכבות של “עוגת” הפרקט תהיה לחות נמוכה ובין השכבה העליונה והתחתונה ייווצר הפרש טמפרטורות גדול. צריך להגיד גם שישנם יצרני קרשי פרקט שמצהירים על האפשרות להשתמש בהם על רצפות מחוממות, אבל מציבים תנאים קשיחים מאוד לגבי מבנה הרצפה והשימוש בחימום, תנאים, שלדעתי, קשה מאוד לשמרם. ולכן: רצפה מחוממת פוגעת בתנאי השימוש בפרקט טבעי וגורמת כתוצאה לסדקים והתקלפות של הפרקט.

הסיבה השנייה שבגללה החימום אינו תואם רצפת פרקט היא שהחומרים הכימיים שבהם משתמשים בעת הנחת הפרקט אינם מיועדים לטמפרטורות גבוהות ויכולים להיהרס או לאבד את תכונותיהם בעת חימום ולכן לגרום לירידה במשך החיים של רצפת הפרקט.

סיבה שלישית – קושי טכני פשוט בביצוע עבודות על פרקט מעל רצפה עם חימום. בדרך כלל הפרקט מונח על שכבת ביניים (לרוב דיקט) שמעוגנת לרצפה על-ידי ברגים חדים או מסמרים. אם בחדר ישנן רצפות עם חימום על בסיס מים, אז צריך לדעת בדיוק את מיקום הצינורות, אם החימום הוא חשמלי – אז בכלל לא קיימת שום אפשרות לחיבור הפרקט לרצפה. כמובן שאת כל הקשיים הללו ניתן לפתור, אבל הם מוסיפים גם לזמן וגם לעלות העבודות להתקנת רצפת הפרקט.

רצפות הפרקט עצמן הן רצפות חמימות גם למראה וגם למגע. העץ – מבודד חום מצוין, ולכן ידיות של חפצים רבים נעשים דווקא מעץ. הולכת החום של עץ טבעי נמוכה פי 20-40 מחומרים כמו לוח קרמי, אבן טבעית וכיו”ב. לכן נוצר הפרש  טמפרטורות גדול בין השכבה העליונה והתחתונה של “עוגת” הפרקט, וכדי להגיע לטמפרטורה הדרושה יהיה צורך בעוצמה גדולה יותר, שיכול להיות שהרצפה שלכם לא תוכל לספק אותה.

פרקט עם ציור גאומטרי

אם אתם רוצים משהו שונה מהעצים, הלבנים והעיגולים הרגילים, אבל אין לכם אפשרות לשלם 2000-3000$ על מטר של פרקט אמנותי, אתם יכולים ליצור ציור גאומטרי כלשהו. במקרה זה הציור נעשה מפרקט תבניות עם שימוש ב-2-3 סוגי עץ או יותר. בדרך-כלל רכיבי הציור מנוסרים מפרקט התבניות על המקום ומחוברים יחד מיד לאחר מכן. אפשרות זו גם נראית הרבה יותר טוב מהתבנית הסטנדרטית של הפרקט וגם מהווה בעצם פרקט אמנותי והמחיר – רק מעט גבוה יותר. אפשרויות של ציורים שכאלו יכולים להיות “סריגות” שונות, ריבועים (שוודי) וכיו”ב.

רוזטות

הרוזטה היא רכיב בעל צורה עגולה שמיוצר במפעלי פרקט עם ציור יפה. אפשר כמובן להכין את הרוזטה מפרקט תבניות, אבל תהליך זה דורש הרבה יותר עבודה ולכן בדרך כלל משתמשים ברוזטות מוכנות מראש, שאותן מתקינים לתוך רצפת הפרקט. כיום חברות פרקט רבות מייצרות רוזטות לפי הזמנה או מוכרות רוזטות מוכנות. החלקים העקומים של הרוזטה מיוצרים בעזרת מחרטה. או מכונת לייזר מיוחדת. הרכיבים מחוברים יחד ומודבקים על בסיס זכוכית. בדרך כלל עובי העץ ברוזטה הוא 7-8 מ”מ, עובי התואם את הכבה העליונה של הפרקט – השכבה שנמצאת בשימוש ישיר. בפרקט הרוזטה מודבקת על קרש שאיתו היא גם נמכרת, כך שגובה הרוזטה יהיה תואם את הגובה הכללי של הפרקט. כמובן שמחיר הרוזטה הוא לא זול, אבל, בעזרת התקנה של רוזטה, ניתן להפוך תבנית פקוטה לפרקט אמנותי. יש לציין גם שניתן להתקין את הרוזטה גם לפרקט שנמצא בשלבי הכנה וגם לפרקט מוכן.

מסגרת

משמש לעיטור רצפת פרקט או לחלוקה של חדר לפי אזורים. ניתן להתקין אותו במקום על-ידי בעל מקצוע או לקנות מסגרת מוכנה בתהליך התקנה. מקשט מאוד את רצפת הפרקט!

החומר המסורתי ליצירת הפרקט הוא עץ מעצי עלים, שהם בעלי חוזק גדול יותר ועמידות לבלייה, בהבדל מעצי המחט הרכים. את כל העץ הזה ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים: מקומי ואקזוטי (ספקים: אפריקה, דרום אמריקה, דרום-מזרח אסיה). הקבוצה הראשונה כוללת את האלון, עץ המילה, האשור, האדר, האלה ועוד סוגים אחרים. הקבוצה השנייה כוללת את עץ המהגוני, עץ המרבאט, עץ הטיק, עץ הוונגה. היום אפשר למצוא בשוק גם סוגים די נדירים: סוקופירה, קומצ’ו, לאפאצ’ו, דוסיה, מוטניה. כל סוג עץ הוא בעל צבע טבעי אופייני לו, תכונות ייחודיות של המבנה הבסיסי שלו, ובעל רמה שונה של עמידות למפגעים חיצוניים.

נמנה בקצרה את שמותיהם של סוגי העץ העיקריים המשמשים ליצירת פרקט, כדי שהקונה הפוטנציאלי יוכל כבר עכשיו להרגיש את כל הגיוון והרב-גוניות שהוא יוכל לראות כאשר יבקר באחת החברות הגדולות העוסקות בפרקט.

נתחיל מהסוגים המקומיים והנפוצים ביותר:

עץ אשור (גרמנית: Rolbuche, אנגלית: Beech, איטלקית: Faggio). נפוץ מאוד באירופה. משמש באופן מסורתי ליצירת פרקט. עץ האשור הוא בעל צבע בהיר עם גוון צהבהב-אדמדם או אפור. בחוזק ובקשיחות שלו יכול להשתוות לאלון.

עץ דובדבן (גרמנית: Krischbaum, אנגלית: Cherry, איטלקית: Ciliegio). גדל בכל רחבי אירופה, אסיה הקטנה, ארה”ב ואזורים מסוימים של מרכז אמריקה. עץ הדובדבן הוא בעל צבע ורוד-צהבהב, לעתים ורוד-אפור. מקשט מאוד.

אלה לבנה (גרמנית: Weissbuche, אנגלית: Hornbeam, איטלקית: Carpino). נפוץ באירופה, אסיה הקטנה. עץ האלה הוא בעל צבע בהיר, אפור-לבן ומבריק.

עץ האגס (גרמנית: Birnbaum, אנגלית: Pear, איטלקית: Pero). נפוץ באירופה. העץ הוא בעל גוון ורוד.

עץ האלון (גרמנית: Eiche, אנגלית: Oak, איטלקית: Quercia Rovere). נפוץ באירופה, אסיה ואמריקה, ומהווה סוג עץ מסורתי ליצירת רצפות קרשים ופרקט. עץ האלון מונה יותר כ-200 סוגים שונים. העץ יכול להיות בעל גוונים שונים – בטווח בין חום בהיר ועד צהבהב-חום עם מרקם יפה. עץ האלון הוא עץ חזק, מאריך ימים ועמיד למפגעים חיצוניים. סוג מיוחד של עץ אלון הוא אץ שהושקע במים למשך שנים רבות – לעץ שכזה ערך רב מאוד.

עץ ערמוני (גרמנית: Eideikastane, אנגלית: Sweet Chestnut, איטלקית: Castango). כיום הוא גדל בצורה תרבותית בכל רחבי אירופה. צבע עץ הערמוני – חום בהיר. מרקם עץ הערמוני זהה כמעט לזה של האלון.

עץ האדר (מייפל, גרמנית: Ahorn, אנגלית: Maple, איטלקית: Acero). גדל בכל אירופה, באמריקה, במזרח הרחוק. עץ האדר הוא בעל צבע לבן כמעט, עם גוון צהבהב מעט. נחשב לחומר אלגנטי ביותר לעיצוב פנים של חדרים – יוצר רקע ניגודי לריהוט בצבע כהה.

עץ האלמון (גרמנית: Erie, אנגלית: Alder, איטלקית: Onlano). גדל באירופה, אסיה הקטנה וצפון אפריקה. עץ האלמון הוא בעל צבע בהיר עם גוון אדמדם-כתום.

עץ האגוז (גרמנית: Nussbaum, אנגלית: Walnut, איטלקית: Noce). גדל כמעט בכל מקום. עץ האגוז הוא געל צבע חום-אפור עם כתמים כהים. מקשט מאוד, בעל היסטוריה ארוכה ונרחבת של שימוש בעיצוב פנים ויצירת ריהוט. עמיד לשינוי צורה.

עץ הטיק (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Teak). גדל בהודו, אינדונזיה, בורמה והאזור שלהם, וגם במזרח אפריקה. עץ הטיק הוא בעל צבע חום-זהוב ומרקם בולט. עץ הטיק מכיל כמות גדולה של חומרי שימון ולכן כמעט ולא נרקב ויכול, בתנאים טובים, להישמר מאות שנים.

מילה סורית (גרמנית: Esche, אנגלית: Ash, איטלקית: Frassino). גדל במרכז אירופה. עץ המילה הוא בעל צבע בהיר וצהבהב, עם מרקם די בולט. עץ המילה הוא בעל קשיחות שעולה אפילו על זו של האלון, ובכל זאת, עץ המילה הוא בעל אלסטיות גבוהה ביותר.

כעת נעבור לסוגים אקזוטיים יותר:

אפרורמורזיה (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Afrormorsia). עץ האפרורמורסיה הוא בעל צבע חום-זהוב עם ורידים כהים שמקורו מאפריקה המשוונית. יכול לשמש כתחליף לטיק. בעל שימוש ביצירת אלמנטים קישוטיים לרצפות מוזאיקה.

במבוק (גרמנית: Bambus, אנגלית: Bamboo). לא נחשב רשמית לעץ. חלקי פרקט מבמבוק ממודבקים במפעלים מפסים נפרדים. עמיד למפגעים פיזיים ואקלימיים. הצבע הטבעי של הבמבוק – זהוב-קש.

וונגה (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Wenge). גדל בג’ונגלים הטרופיים של מערב אפריקה. עץ וונגה בוגר הוא קישוטי מאוד. צבע עץ הוונגה נע החל מחום-זהוב ועד חום-כהה.

דוסיה (גרמנית ואיטלקית: Doussie, אנגלית: Alzelia). מקור עץ הדוסיה הוא מאזורים טרופיים (מערב אפריקה). עץ הדוסיה הוא קישוטי, בעל גוון אדמדם-חום. עמיד מאוד למפגעים חיצוניים.

קמבלה (אירוקו) (גרמנית: Kambala, אנגלית ואיטלקית: Iroko). עץ האירוקו גדל באיזורים טרופיים (מערב אפריקה). עץ האירוקו הוא בעל בעל צבע צהבהב-חום. עמיד לשינוי אקלים ולמזיקים שונים הפוגעים בעץ.

קמפאס – עץ שמקורו בדרום-מזרח אסיה. צבע עץ הקמפאס בהיר: החל מזהוב-אדמדם ועד כתום-כהה.

קומארו (גרמנית,אנגלית ואיטלקית: Cymaru). גדל בדרום אמריקה (נהר האמזונס). העץ הוא בעל צבע חום-זהוב עם ורידים אורכיים כהים.

לאפאצ’ו (איפה) (גרמנית, איטלקית: Ipe, אנגלית: Guaycan). מקור העץ ממרכז ודרום אמריקה. עץ הלאפאצ’ו הוא בעל צבע אפור-זית.

עץ מהגוני (מהגוני אמיתי) (גרמנית: Echtes Mahagon, אנגלית: American Mahagony, איטלקית: Mogano). עץ המהגוני הוא בעל צבע חום-אדמדם.

מרבאו – עץ שמקורו בדרום-מזרח אסיה. צבע עץ המרבאו נע בין חום ביר לחום כהה. עץ המרבאו חזק מאוד ועמיד להשפעת הלחות וכמעט ולא מתייבש, והודות לתכונה זו הוא מוצא שימוש נרחב בבניית ספינות ימיות ויאכטות.

מוטניה (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Mutenye). עץ שמקורו באזור הטרופי של מערב אפריקה. עץ המוטניה הוא קישוטי מאוד וצבעו יכול לנוע בין חום-בהיר לחום-זית.

עץ זית (גרמנית: Olivenholz, אנגלית: Olive Tree, איטלקית: Olivo). עץ הזית גדל בדרום אירופה ובאזורים הקרובים של אסיה. עץ הזית הוא בעל צבע צהוב-לבן, לעתים עם גוון אדמדם.

פאדוק (פאדוק אפריקני) (גרמנית: Afrikanisch Padouk, אנגלית: Afrikan Padouk, איטלקית: Padouk Africano). עץ הפאדוק גדל בזאיר, ניגריה ואהגולה. עץ הפאדוק הוא בעל צבע אדום-אלמוג. עמיד מאוד לעומס פיזי (לחץ) ולמפגעים חיצוניים.

סוקופירה (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Sucupira). מקור עץ הסוקופירה – בדרום ומרכז אמריקה. עץ הסוקופירה הוא בעל גוונים קישוטיים ויפים מאוד שיכולים לנוע בין חום-כתום ועד סגול וחום כהה.

יש לציין גם את ההבדלים החזותיים בין פרקטים המכוסים בשמן או בלק. לפי דעתי, פרקט מכוסה שמן נראה יותר טבעי.

תבחרו אתם.

אתם ניגשים לחנות בחיפושים אחר חיפוי לרצפה ומהר מאוד אתם מוצאים את עצמכם מסוחררים משלל האפשרויות, מתקשים לבחור. אך בהחלט ייתכן שישנה אפשרות אחת שאתם כמעט ולא לוקחים בחשבון – פרקט. ומדוע?  אולי אתם לא אוהבים עץ, ייתכן שפשוט החלטתם ללכת על חיפוי דומה לזה שאתם מחליפים. אך ישנה אפשרות נוספת, נפוצה יותר –  אתם בטוחים שרצפת פרקט יקרה מידי ואינה מתאימה לתקציב שלכם.

האם אתם צודקים?

בואו נדון בדעה קדומה נפוצה, או במילותיהם של לקוחות רבים “המחיר של הפרקט הוא פשוט מטורף”.

אם נתבונן במציאות כפי שהיא אז נכון, אין ספק שפרקט אמיתי מתאפיין במחיר ראשוני גבוה – ציפוי רצפה בלמינציה, למשל, יהיה זול יותר. לוח פרקט, אגב, עולה כמו פרקט או אפילו יותר אבל ההתקנה שלו זולה בהרבה.

אז האם ייתכן שהמיתוס באשר למחיר הפרקט הוא בעצם אמת לאמיתה? לפני שנחליט לכאן או לכאן ננסה לחקור את הבעיה לעומקה. הפרקט, ביחס לכל ציפוי אחר הוא בעל תכונה חשובה למדי – אריכות ימים. רצפות פרקט יכולות לשרת אתכם 100 שנה ואף יותר, ואם לחשב עלות לפי בלאי – הפרקט בהחלט יכול להיכנס לקטגוריה של חיפויי הרצפה הזולים ביותר: הוא זול בהרבה  מלוח פרקט (בעל אורך חיים של 15 שנה) ופי 5 זול מלמינציה (אותה יש להחליף פעם ב-4-5 שנים). למעשה, אם לוקחים בחשבון את אורך החיים של הפרקט המתחרים היחידים שלו הם אבן טבעית ולוח עץ אחיד.

בנוסף לכך פרקט קלאסי מציע לכם מגוון של יותר מ-100 דוגמאות שונות ופרקטים אמנותיים סטנדרטיים מציעים עוד כ-300 אפשרויות נוספות כמו גם כמות בלתי נדלית של שילובים בהתאמה אישית.

מכאן אנחנו למדים שהמטרה העיקרית אינה מציאת חיפוי במחיר הנמוך ביותר אלא מציאת פרקט בעל חיים ארוכים, אמינות ועמידות גבוהה, כך שלא יהיה צורך לחדש אותו חדשות לבקרים. “קמצנים משלמים פעמיים”  הוא פתגם ידוע בעולם הפרקטים – והמשמעות ברורה – לא כדאי לנסות לחסוך באיכות החומרים והעבודה על הפרקט.

כמובן שמלבד יתרון העמידות והאיכות, לפרקט יש יתרונות רבים נוספים. ראשית מדובר בציפוי רצפה טבעי המעניק לרצפה חמימות. יתרון נוסף הוא הגמישות העיצובית של הפרקט – שאת הצבעים והדוגמאות שלו ניתנים להתאים לכל סגנון אדריכלי ולכל עיצוב פנים. ניתן לומר כי בקטגוריה זאת לפרקט יש רק מתחרה אחת – רצפת אבן עם חימום.

עוד יש לציין כי העץ הוא חומר ידידותי לאדם, המאפשר לכם להעניק טאצ’ יוקרתי לביתכם או להפוך משרד רגיל לחדר מרשים ומפואר. העץ בהחלט יכול להשתלב בעיצוב מסורתי וקלאסי של דלתות ורהיטים. וכמו שכבר צויין, בחישוב של מחיר ביחס למספר השנים שהוא משרת אתכם בנאמנות – העלויות שלו הן סבירות ביותר. כאן אסור לשכוח שרצפת הפרקט, בישראל כמו באירופה, היא גם סמל ליוקרה, המציגה את הצורך והיכולת לחיות ביציבות ובשפע ובמילים אחרות – מדובר בסמל סטטוס.

לאור כל זאת ניתן לסכם ולומר שהמיתוס באשר למחירה הגבוה של רצפת פרקט ביחס לסוגי רצפה אחרים מקורו בחשיבה שגויה. כפי שכבר אמרו לפנינו – על מוצרים זולים משלמים ביוקר, וחיסכון בהווה עלול להתגלות כהפסד בעתיד.