בוחרים פרקט: חומרים לפרקט

בעיצוב חדרים, ובעיצוב רצפות בפרט, כאשר התכונות החשובות הן אסטיות ואקולוגיה נעימה, הרוב הגדול של האנשים נותן עדיפות דווקא לעץ ולא לחומר אחר. התכונות שמעניינות את האדם בשימוש העץ בעיצוב הן לאו דווקא התכונות הפיזיות האובייקטיביות שלו, אלא הרבה פעמים תכונות כמו: מראה חיצוני, צבע והמרקם של העץ משחקים תפקיד גדול הרבה יותר. יש לציין שכיום ניתן למצוא בשוק מבחר גדול של סוגי פרקט: פרקט תבניות, לוח פרקט ופרקט בלמינציה. החלטנו לחוש לעזרתכם ולספר לכם על החומרים לפרקט

החומר המסורתי ליצירת הפרקט הוא עץ מעצי עלים, שהם בעלי חוזק גדול יותר ועמידות לבלייה, בהבדל מעצי המחט הרכים. את כל העץ הזה ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים: מקומי ואקזוטי (ספקים: אפריקה, דרום אמריקה, דרום-מזרח אסיה). הקבוצה הראשונה כוללת את האלון, עץ המילה, האשור, האדר, האלה ועוד סוגים אחרים. הקבוצה השנייה כוללת את עץ המהגוני, עץ המרבאט, עץ הטיק, עץ הוונגה. היום אפשר למצוא בשוק גם סוגים די נדירים: סוקופירה, קומצ’ו, לאפאצ’ו, דוסיה, מוטניה. כל סוג עץ הוא בעל צבע טבעי אופייני לו, תכונות ייחודיות של המבנה הבסיסי שלו, ובעל רמה שונה של עמידות למפגעים חיצוניים.

נמנה בקצרה את שמותיהם של סוגי העץ העיקריים המשמשים ליצירת פרקט, כדי שהקונה הפוטנציאלי יוכל כבר עכשיו להרגיש את כל הגיוון והרב-גוניות שהוא יוכל לראות כאשר יבקר באחת החברות הגדולות העוסקות בפרקט.

נתחיל מהסוגים המקומיים והנפוצים ביותר:

עץ אשור (גרמנית: Rolbuche, אנגלית: Beech, איטלקית: Faggio). נפוץ מאוד באירופה. משמש באופן מסורתי ליצירת פרקט. עץ האשור הוא בעל צבע בהיר עם גוון צהבהב-אדמדם או אפור. בחוזק ובקשיחות שלו יכול להשתוות לאלון.

עץ דובדבן (גרמנית: Krischbaum, אנגלית: Cherry, איטלקית: Ciliegio). גדל בכל רחבי אירופה, אסיה הקטנה, ארה”ב ואזורים מסוימים של מרכז אמריקה. עץ הדובדבן הוא בעל צבע ורוד-צהבהב, לעתים ורוד-אפור. מקשט מאוד.

אלה לבנה (גרמנית: Weissbuche, אנגלית: Hornbeam, איטלקית: Carpino). נפוץ באירופה, אסיה הקטנה. עץ האלה הוא בעל צבע בהיר, אפור-לבן ומבריק.

עץ האגס (גרמנית: Birnbaum, אנגלית: Pear, איטלקית: Pero). נפוץ באירופה. העץ הוא בעל גוון ורוד.

עץ האלון (גרמנית: Eiche, אנגלית: Oak, איטלקית: Quercia Rovere). נפוץ באירופה, אסיה ואמריקה, ומהווה סוג עץ מסורתי ליצירת רצפות קרשים ופרקט. עץ האלון מונה יותר כ-200 סוגים שונים. העץ יכול להיות בעל גוונים שונים – בטווח בין חום בהיר ועד צהבהב-חום עם מרקם יפה. עץ האלון הוא עץ חזק, מאריך ימים ועמיד למפגעים חיצוניים. סוג מיוחד של עץ אלון הוא אץ שהושקע במים למשך שנים רבות – לעץ שכזה ערך רב מאוד.

עץ ערמוני (גרמנית: Eideikastane, אנגלית: Sweet Chestnut, איטלקית: Castango). כיום הוא גדל בצורה תרבותית בכל רחבי אירופה. צבע עץ הערמוני – חום בהיר. מרקם עץ הערמוני זהה כמעט לזה של האלון.

עץ האדר (מייפל, גרמנית: Ahorn, אנגלית: Maple, איטלקית: Acero). גדל בכל אירופה, באמריקה, במזרח הרחוק. עץ האדר הוא בעל צבע לבן כמעט, עם גוון צהבהב מעט. נחשב לחומר אלגנטי ביותר לעיצוב פנים של חדרים – יוצר רקע ניגודי לריהוט בצבע כהה.

עץ האלמון (גרמנית: Erie, אנגלית: Alder, איטלקית: Onlano). גדל באירופה, אסיה הקטנה וצפון אפריקה. עץ האלמון הוא בעל צבע בהיר עם גוון אדמדם-כתום.

עץ האגוז (גרמנית: Nussbaum, אנגלית: Walnut, איטלקית: Noce). גדל כמעט בכל מקום. עץ האגוז הוא געל צבע חום-אפור עם כתמים כהים. מקשט מאוד, בעל היסטוריה ארוכה ונרחבת של שימוש בעיצוב פנים ויצירת ריהוט. עמיד לשינוי צורה.

עץ הטיק (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Teak). גדל בהודו, אינדונזיה, בורמה והאזור שלהם, וגם במזרח אפריקה. עץ הטיק הוא בעל צבע חום-זהוב ומרקם בולט. עץ הטיק מכיל כמות גדולה של חומרי שימון ולכן כמעט ולא נרקב ויכול, בתנאים טובים, להישמר מאות שנים.

מילה סורית (גרמנית: Esche, אנגלית: Ash, איטלקית: Frassino). גדל במרכז אירופה. עץ המילה הוא בעל צבע בהיר וצהבהב, עם מרקם די בולט. עץ המילה הוא בעל קשיחות שעולה אפילו על זו של האלון, ובכל זאת, עץ המילה הוא בעל אלסטיות גבוהה ביותר.

כעת נעבור לסוגים אקזוטיים יותר:

אפרורמורזיה (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Afrormorsia). עץ האפרורמורסיה הוא בעל צבע חום-זהוב עם ורידים כהים שמקורו מאפריקה המשוונית. יכול לשמש כתחליף לטיק. בעל שימוש ביצירת אלמנטים קישוטיים לרצפות מוזאיקה.

במבוק (גרמנית: Bambus, אנגלית: Bamboo). לא נחשב רשמית לעץ. חלקי פרקט מבמבוק ממודבקים במפעלים מפסים נפרדים. עמיד למפגעים פיזיים ואקלימיים. הצבע הטבעי של הבמבוק – זהוב-קש.

וונגה (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Wenge). גדל בג’ונגלים הטרופיים של מערב אפריקה. עץ וונגה בוגר הוא קישוטי מאוד. צבע עץ הוונגה נע החל מחום-זהוב ועד חום-כהה.

דוסיה (גרמנית ואיטלקית: Doussie, אנגלית: Alzelia). מקור עץ הדוסיה הוא מאזורים טרופיים (מערב אפריקה). עץ הדוסיה הוא קישוטי, בעל גוון אדמדם-חום. עמיד מאוד למפגעים חיצוניים.

קמבלה (אירוקו) (גרמנית: Kambala, אנגלית ואיטלקית: Iroko). עץ האירוקו גדל באיזורים טרופיים (מערב אפריקה). עץ האירוקו הוא בעל בעל צבע צהבהב-חום. עמיד לשינוי אקלים ולמזיקים שונים הפוגעים בעץ.

קמפאס – עץ שמקורו בדרום-מזרח אסיה. צבע עץ הקמפאס בהיר: החל מזהוב-אדמדם ועד כתום-כהה.

קומארו (גרמנית,אנגלית ואיטלקית: Cymaru). גדל בדרום אמריקה (נהר האמזונס). העץ הוא בעל צבע חום-זהוב עם ורידים אורכיים כהים.

לאפאצ’ו (איפה) (גרמנית, איטלקית: Ipe, אנגלית: Guaycan). מקור העץ ממרכז ודרום אמריקה. עץ הלאפאצ’ו הוא בעל צבע אפור-זית.

עץ מהגוני (מהגוני אמיתי) (גרמנית: Echtes Mahagon, אנגלית: American Mahagony, איטלקית: Mogano). עץ המהגוני הוא בעל צבע חום-אדמדם.

מרבאו – עץ שמקורו בדרום-מזרח אסיה. צבע עץ המרבאו נע בין חום ביר לחום כהה. עץ המרבאו חזק מאוד ועמיד להשפעת הלחות וכמעט ולא מתייבש, והודות לתכונה זו הוא מוצא שימוש נרחב בבניית ספינות ימיות ויאכטות.

מוטניה (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Mutenye). עץ שמקורו באזור הטרופי של מערב אפריקה. עץ המוטניה הוא קישוטי מאוד וצבעו יכול לנוע בין חום-בהיר לחום-זית.

עץ זית (גרמנית: Olivenholz, אנגלית: Olive Tree, איטלקית: Olivo). עץ הזית גדל בדרום אירופה ובאזורים הקרובים של אסיה. עץ הזית הוא בעל צבע צהוב-לבן, לעתים עם גוון אדמדם.

פאדוק (פאדוק אפריקני) (גרמנית: Afrikanisch Padouk, אנגלית: Afrikan Padouk, איטלקית: Padouk Africano). עץ הפאדוק גדל בזאיר, ניגריה ואהגולה. עץ הפאדוק הוא בעל צבע אדום-אלמוג. עמיד מאוד לעומס פיזי (לחץ) ולמפגעים חיצוניים.

סוקופירה (גרמנית, אנגלית ואיטלקית: Sucupira). מקור עץ הסוקופירה – בדרום ומרכז אמריקה. עץ הסוקופירה הוא בעל גוונים קישוטיים ויפים מאוד שיכולים לנוע בין חום-כתום ועד סגול וחום כהה.