ההיסטוריה של הפרקט

ההיסטוריה של רצפות הפרקט מונה לא פחות מ-3000 שנה. לא קשה להבין זאת – הרי רצפת עץ היא בעלת יתרונות רבים – היא חמימה, אלסטית, ניתנת לעיבודה, זולה יחסית (באותו זמן היו הרבה יותר יערות) וכמו שאומרים היום “נקי מבחינה אקולוגית”. כבר בזמן עתיק היו עושים רצפה מבולי עץ שנופצו לאורכם והונחו ישר על האדמה.

ברוסיה רצפות העץ נכנסו לעיצוב החדרים יחסית לא מזמן. במאה ה-15 ציפוי הרצפה נעשה בעיקר באמצעות קרשים מנוסרים מסוגי עץ רכים כמו אשוח או אורן. החל מהמאה ה-16 החלו להופיע גם רצפות מקרשי אלון שהונחו בתבנית שנקראה (ונקראית עד היום) “אשוח”. רצפות הקישוט הראשונות הללו, שנמצאו רק בבתי עשירים היו האבות העתיקים של הפרקט.

המילה פרקט כשלעצמה, מקורה במילה הצפרתית Parquet. מצרפת הגיעה האופנה לפרקט מגן ופרקט מוזאיקה שהיה בשימוש רחב בעיצוב פנים של ארמונות החל בערך מימיו של פטר ה-1.

הייתה גם שיטת הנחה ייחודית – ברוק רוסי. סוגי העץ העיקריים בהם השתמשו היו עצים מקומיים (ולכן גם זולים יותר) כמו תרזה, אגוז, אורן, ארזית, אדר, אלון, אשור, מילה, בוקיצה, עץ אגס, אלמון, ערער וקרנית. סוגים אקזוטיים יותר היו סוגי עץ יקרים מיובאים כמו הובנה (עץ שחור), סיסם סגול, עץ אלגום או עץ לימון, עץ אדום, עץ זית – צהבהב, עץ ברזל, דולב, ברוש לבן ואדום, עץ טויאה, עץ תאשור, עץ תות ורבים אחרים. מגוון כזה רחב של צבעי עץ אפשר ליצור עיטורים אמנותיים בעלי הוד ופאר. רצפות הפרקט של ארמונות סנט-פטרבורג והעיירות מסביב עדיין נחשבות להישג האמנותי הגדול ביותר בתחום.

הפרקט התעשייתי החל להתפרסם בסביבות המחצית השנייה של המאה ה-19. כך, בסנט-פטרבורג היה 3 מפעלים שלמים שעסקו בהכנת פרקט. במוסקבה – שמונה מפעלים. כמות המפעלים גדלה עם הזמן וגם האזורים שבהם היו מפעלים שכאלו התרחבו. בשנת 1914 הפרקט ברוסיה הוכן כבר באחד מ-85 מפעלים. זמן זה נחשב לתחילת השימוש בפרקט בבניית מגורים.